פסק-דין בתיק ת"ק 26337-11-10

1.         א.         עסקינן בתאונת דרכים, בה היו מעורבים התובע מזה והנתבעת 1 (להלן:"הנתבעת") מזה ובכתבי הטענות העלו המעורבים בתאונה שתי גרסאות השונות אחת מהשנייה.

            ב.         לטענת התובע, הוא הגיע לצומת בו 4 נתיבים: שניים המורים נסיעה ישרה ושניים מורים נסיעה שמאלה.

                        כאשר התקרב התובע לצומת, הוא הבחין מרחוק ברמזור אדום בנתיב הנסיעה ישר ולפיכך החל להאט בהתקרבו אל הצומת ואז גם הבחין ברכבה של הנתבעת שהמתין בנתיב הישר הימני ולכן, עבר התובע לנתיב הישר השמאלי.

                        בטרם הגיע התובע לצומת, התחלף הרמזור לירוק ולכן, המשיך התובע בנסיעתו ובמקביל החלה גם הנתבעת לנסוע ישר, אך לפתע, בעודה בתוך הצומת החלה הנתבעת לסטות שמאלה בפתאומיות מבלי לבדוק אם הנתיב פנוי ועקב פנייתה זו, באמצע הצומת, לא הספיק התובע לבלום ורכבו התנגש בחלק האחורי שמאלי של רכב הנתבעת.

                           התובע איבד שליטה על הרכב וכתוצאה מכך, ביצע הרכב סיבוב של 180 מעלות באמצע הצומת.

            ג.          לטענת הנתבעת, אירעה התאונה באופן כזה: מספר מטרים לפני הצומת, היא עברה מהנתיב השמאלי של הנסיעה ישר לנתיב הימני של נתיב הנסיעה הפונה שמאלה בלבד, בעוד שבעת הפנייה שמאלה בלם רכב שנסע לפניה וכתוצאה מכך, בלמה גם היא ואז הגיח התובע במהירות גבוהה ופגע בחלק האחורי של רכבה.

2.         לאחר שבחנתי את מכלול הראיות, כולל עדויות המעורבים בתאונה הגעתי למסקנה, שטענות הצדדים עצמם על אופן קרות התאונה מצביעות על כך, ששניהם תרמו תרומה נכבדה לקרות התאונה ובמקרה זה אני קובע, את תרומתו של כ"א מהמעורבים בתאונה לשיעור של 50% - זאת לאור הנימוקים הבאים:

            א.         כפי שעולה מעדויות המעורבים בתאונה, נהגו שניהם בחוסר זהירות ובחוסר תשומת לב מספקת: התובע לא הבחין מבעוד מועד במעברה של הנתבעת מנתיב לנתיב, לא נסע במהירות סבירה התואמת את תנאי הדרך שנוצרו וכתוצאה מכך פגע בחלקו האחורי של רכב הנתבעת.

                        הנתבעת, אשר אינה מכחישה, שהיא אכן עברה מהנתיב השמאלי לנתיב הימני, לא שמה לב ולא התחשבה ברכבו של התובע אשר נסע מאחוריה (לעניין טענתה של הנתבעת שעת שראתה את התובע הוא היה במרחק - עוד אתייחס בהמשך).

                           מעבר זה מנתיב לנתיב והבלימה הפתאומית עקב בלימת רכב שנסע לפניה - חסמו, למעשה, את המשך נסיעתו של התובע וכך פגע רכב התובע ברכבה של הנתבעת.

            ב.         א)         אם התובע מציין בעדותו, שהנתבעת הייתה בנתיב הימני ביותר ועמדה ברמזור, שמע מיניה שהתובע ראה את רכב הנתבעת. בהמשך אומר התובע, שבעת שהיה בנתיב הימני הוא האט את מהירות נסיעתו, אך תוך כדי כך עבר לנתיב השמאלי ובזמן זה התחלף הרמזור לירוק ואז המשיך התובע בנסיעה.

                                    אין להוציא מכלל אפשרות, שאכן התובע האט תחילה את מהירות נסיעתו, אך גם אין להוציא מכלל אפשרות, שברגע שהתובע ראה הירוק ברמזור, המשיך הוא בנסיעה במהירות בלתי סבירה עד כי לא יכול היה לעצור את רכבו מבלי לפגוע במכונית הנתבעת.

                        ב)         התובע תאר את נתיב נסיעתו באמצעות תרשים (ת/1, ת/1/א) ומתרשים זה עולה, שאכן הנתבעת עברה לנתיב השמאלי ואז - בנתיב זה- פגע התובע ברכבה.

                                    אני מקבל את טענת התובע, שהנתבעת אכן חתכה שמאלה, שכן את עובדת המעבר מנתיב אחד לשני מאשרת גם הנתבעת.

                                    גם הפגיעות המשתקפות מתמונות הרכבים תומכות במסקנה, שהרכבים נפגעו, בהמשך לסטיית הנתבעת מנתיב לנתיב ובשל מהירותו של התובע - מהירות בלתי סבירה- אשר מנעה ממנו לעצור ולמנוע את התאונה, או כדבריו: "לא הייתה לי אפשרות לבלום ופגעתי בה בפינה השמאלית מאחור..." ובהמשך: "המשכתי לנסוע ישר, היא חתכה, לא הספקתי לבלום ופגעתי בחלק השמאלי שלה..." (עמ' 1 לפ',ש' 15- 16 וש' 19- 20).

                                    על מהירות נסיעתו, הבלתי סבירה, של התובע - בנסיבות אלה- מעיד התובע עצמו, כאשר תחילה אין הוא יודע כלל מה הייתה מהירות נסיעתו. הוא טוען, שהאט וזה היה בערך 50- 60 קמ"ש. אם כאשר האט הגיע למהירות של 50- 60 קמ"ש, הרי מהמשך דבריו עולה, שהיות והוא ראה אור ירוק ברמזור, הוא האיץ את המהירות על מנת להמשיך לנסוע ישר. (עמ' 2 לפ',ש' 15- 20).

                                    האצה זו, היא המסבירה את המהירות הבלתי סבירה, אשר מנעה מהתובע לבלום ולפגוע בחלקו האחורי של רכב הנתבעת.

                                         האצה זו והמהירות הבלתי סבירה גם מסבירה את הנזק החמור שנגרם לחלק האחורי של רכב הנתבעת.

            ג.          א)         הנתבעת מעידה, כי בטרם ביצעה את המעבר מנתיב לנתיב, היא הביטה במראה, אותתה ולאחר שכבר הגיעה לנתיב השמאלי - נפגע רכבה על ידי רכב התובע.